#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה מקום בפת צריך לבצוע?	"ילפינן ממנשה המלך דצריך לבצוע ממקום הקשה ונאפה יפה, ורש&quot;י (סנהדרין ק&quot;ב ע&quot;ב) הביא כמה גרסאות, &quot;ממקום דקרים&quot; או &quot;ממקום דקדים&quot; והיינו הך, דשניהם ר&quot;ל מדבר קשה שסביב הפת ולאפוקי מאמצעיתו, ויש עוד גרסא &quot;ממקום דגמר בישולא&quot; והיינו ממקום שהלחם אפוי הרבה [וביאר התורת חיים דהמוציא הוי כמו ביכורים, ע&quot;ש], והב&quot;י משמע דפסק כלישנא אחרינא דיש לבצוע במקום שנאפה יפה, וזהו כוונת המס&#x27; דרך ארץ (רבה סוף פ&quot;ו) ממקום הרך ולא ממקום הקשה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) {וצ&quot;ע ממ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; דמשמע דס&quot;ל דהמג&quot;א קאי כלישנא קמא ברש&quot;י, ולולי דמסתפינא אמינא דצריך למחוק תיבת &quot;באמצעיתו&quot; ממ&quot;ב}, אבל הרמ&quot;א ס&quot;ל כלישנא קמא ברש&quot;י דצריך לבצוע במקום דקרים או קדים, וממילא בפת שלהם שהיה נדבקים לכותלי התנור כולה נאפה בשוה וליכא חילוק אבל בפת שלנו שנאפה בשולי התנור יש מח&#x27; בב&quot;י באיזה צד נאפה תחילה {ולפי&quot;ז מה שהביא הב&quot;י מהגהות מיימוניות היינו כל&quot;ק דרש&quot;י}, ולפיכך עדיף לחתוך מצד העליון והתחתון (כך מבואר מט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27; ולבושי שרד ומחה&quot;ש) [ואם יודע שצד אחד מתבקע זהו אות שהתחיל האפוי מצד השני (דרכ&quot;מ, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], אלא דהקשו הלבושי שרד (ס&quot;ק ד&#x27;) והגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמבואר בגמ&#x27; שבת (כ&#x27; ע&quot;א) דגם בפת שלהם לא נאפה בשוה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובפת)."	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהוג למעשה במקום בציעת הפת?	"נראה דלפי הרמ&quot;א מדינא יוצא כשחותך הפת מעליון לתחתון [ומש&quot;כ הרמ&quot;א דיחתוך בצד הפת, פי&#x27; הר&quot;י באק כדי שיהא הפרוסה פחות מכביצה, ולענ&#x27;&#x27;ד נראה דה&quot;ק צריך לחתוך בצד הפת, וכיון שיש מח&#x27; באיזה צד טוב לחתוך מצד העליון ותחתון (וכן מבואר ממג&quot;א לקמן סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;, ובלבושי שרד שם)], אבל כדי לצאת גם דעת המחבר [והוא לישנא אחרינא ברש&quot;י] נכון לבחור צד הפת שנאפה יפה יפה [אבל לא ממקום השרוף (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] [והמהרי&quot;ל היה נוהג לחתוך סביב כטבעת והיה פורס ממטה למעלה {ואולי זהו העצה כשאוכל &quot;סנדוויץ&quot; שיש לחם למעלה ולמטה}], וזקן שאין לו שינים יבצע ממקום הרך (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא אוכל מפרוסה?	"יכול לחתוך ממקום הפרוס, אבל לא יחתוך רק ממקום האמצע אלא מעליון לתחתון (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {אבל לכאורה לפי השו&quot;ע עדיף לחתוך ממקום השלם דזהו הצד הנאפה יפה, וכן משמע מהגר&quot;ז (סעי&#x27; ב&#x27;) והכה&quot;ח (ס&quot;ק ה) דצריך לחתוך ממקום השלם (פסק&quot;ת אות ב&#x27;)}"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דעתו היתה לפרוס על צד אחד ולא עלתה בידו והוצרך לפרוס מצד אחר?	צריך לחזור ולברך, ודוקא כשלא היה דעתו לאכול מצד השני מתחילה (באה&quot;ט ס&quot;ק א*)	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחתוך הפת קודם שיברך?	הטור הביא שיטה שלא רצה לחתוך כלל כדי שיהא שלם ממש, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דעדיף לחתוך מעט כדי שלא יהא צריך להתאחר לחתוך אחר הברכה ויהיה חשש הפסק	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יעמיק החיתוך קודם שיברך?	יהא זהיר דכשאוחז הפרוסה ששאר הפת יעלה עמו [וההגהות מיימוניות הביא מרבינו ברוך דלא היה מדקדק בזה דס&quot;ל דלעולם מקרי שלם כיון דסוף סוף צריך לחתוך ולבצוע, אבל הוא דעת יחיד (ב&quot;י)]	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא אוכל פרוסה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דה&quot;ה צריך ליזהר שלא לחתוך לגמרי כדי שיברך על הגדול (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת ויו&quot;ט?	"לא יחתוך כלל משום לחם משנה {ואע&quot;פ שבחול נמי יש מעלה בשלם, מ&quot;מ אינו חיוב כמו לחם משנה} [אבל החת&quot;ס ביאר באופן אחר, דבשבת לא נחשב הפסק במה שמשהה לחתוך כיון דהוי צורך לחם משנה {וצ&quot;ע כיון דעדיין הוי לחם משנה אפי&#x27; עם החיתוך א&quot;כ החיתוך הוי הפסק (ר&quot;י באק)}], ומהמרדכי משמע דהחשש הוא שמא תחתוך הפרוסה לגמרי [ומשמע דאם הוא עדיין מחובר עדיין מקרי לחם משנה], אבל באגודה מבואר דה&quot;נ תלוי בהשיעור דאוחז בקטן אם הגדול עולה עמו [וכן משמע מהרמ&quot;א דכתב דבדיעבד אם חתך כמו בחול (שהגדול עולה עמו) אינו מזיק] (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ומ&quot;מ הב&quot;ח הביא ממהרש&quot;ל דהמדקדקים רגילים לרשום בסכין קודם הברכה (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; רע&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשהוא אוכל מצה?	"כיון דליכא שהייה כלל א&quot;צ לחתוך כלל (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) {וש&quot;מ דהענין של חיתוך הוא ממש משום הפסק ולא ענין ע&quot;פ קבלה, וכן מבואר דא&quot;צ להשתמש בסכין (פסק&quot;ת אות ב&#x27;), ואם בוצע breakaway חלה וכדומה שאינו חותך בה אלא מושך חתיכות ממנה, נראה דתלוי במציאות אם יש שהייה יותר כשאינו חותך בה בתחילה}, ואין נפק&quot;מ על איזה צד בוצע דכולם שוין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) והמהרי&quot;ל הניח כל אצבעותיו למעלה ממצה חוץ מב&#x27; גודליו למטה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יבצע הככר?	רק אחר גמר הברכה	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פרוסה 1) הכי קטן 2) הכי גדול, כשהוא אוכל בחול לבדו?	"1) כתב הטור בשם הרמב&quot;ם דלא יהיה קטנה מפני שנראה כצר עין [ואמרינן בגמ&#x27; (ברכות מ&quot;ו ע&quot;א) דבעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה (ב&quot;י), ויש מח&#x27; בירושלמי אם נחשב קטנה בפחות מכזית מעט או רק אם פחות הרבה (ב&quot;י, דרכ&quot;מ), ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) לחומרה (וכמ&quot;ש הרמ&quot;א) דלא יהיה פחות מכזית [אפי&#x27; מעט], אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סבר דנוהגין ליתן חצי כזית 2) מבואר בגמ&#x27; (ברכות ל&quot;ט ע&quot;ב) דלא יהיה גדולה מפני שנראה כרעבתן, ומבואר במס&#x27; דרך ארץ (רבה ספ&quot;ו) דהשיעור הוא יותר מכביצה (ב&quot;י), ומכאן משמע דאפי&#x27; ביחידות צריך לנהוג בדרך ארץ, ולכל הפחות לגבי הלכה זו (מאיר עוז עמ&#x27; 378) {ויש לדחות דמיירי כשאדם אחר עומד שם (וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)}"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בשבת 2) כשהוא אוכל עם אחרים?	"1) יכול לפרוס יותר מכביצה דמשום חיבוב מצוה סעודת שבת הוא עושה ואינו נראה כרעבתן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ויש לעיין קצת דמבואר בגמ&#x27; דמוכח דוקא משום דכל יומא לא עביד הכי והאידנא עביד הכי, והנה למנהגינו שאוכלים לחם מחותך כבר בחול א&quot;כ ליכא הוכחה שבשבת עבדינן הכי משום חיבוב מצוה (ר&quot;י באק)} 2) כיון שיש מצוה לכל אחד לאכול מהפרוסה ולא מלחם הנשאר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) צריך לחתוך פרוסה גדולה כדי שכל אחד ואחד יקבל כזית ממנו [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) משמע דאפי&#x27; כשהוא אוכל לבדו מותר לו לחתוך פרוסה גדולה אם אח&quot;כ יחתוך עוד חתיכה להמוציא, ותמה עליו הקצות השולחן (סי&#x27; ל&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) דהרי מבואר מהרמ&quot;א דדוקא כשאוכל עם אחרים מותר לחתוך פרוסה גדולה ע&quot;מ לחותכה עוד הפעם, {וצ&quot;ל דס&quot;ל להמ&quot;ב דאורחא דמילתא נקט הרמ&quot;א}]"	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק שלא להפסיק קודם שיאכל כזית?	"ממג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מבואר דס&quot;ל דלכתחילה צריך לאכול כזית מחמת ברכת המוציא [דהביא ראיה מסי&#x27; תע&quot;ה דכל אחד ואחד צריך לאכול כזית מחמת המוציא], אבל רע&quot;א חולק עליו דדוקא הבעה&quot;ב צריך לאכול כזית. הקשה הדגול מרבבה דמבואר לקמן (סי&#x27; קס&quot;ח סעי&#x27; ט&#x27;) דאפי&#x27; לפחות מכזית בעי המוציא, ותי&#x27; דהתם אין בדעתו לאכול יותר אבל אם בדעתו לאכול יותר הכל נגרר אחר ברכתו וזהו דוקא כשאוכל כזית בתחילה אבל אין בכח לפחות מכזית לגרר מה שאוכל אח&quot;כ [וכ&quot;כ הב&quot;ח (לקמן סי&#x27; תע&quot;ה) דאם דעתו לאכול כזית אין להפסיק עד שיאכל כזית]. אכן, משעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) משמע דהוא ס&quot;ל דהמג&quot;א מודה בעצם דסגי בפחות בכזית אלא שיש מעלה להקפיד על כזית בדוקא, וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ל&quot;ה) דטוב שיאכל מתחילה כשיעור כזית אם לא בשעת הדחק."	סימן קסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים &quot;מוציא&quot; או &quot;המוציא&quot;?	"מבואר בגמ&#x27; דצריך לברך בלשון עבר, ואע&quot;פ שלכו&quot;ע מוציא הוא לשון עבר מ&quot;מ מברכים המוציא [ויאריך קצת בה&quot;א (אריז&quot;ל, באה&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;)] דקיי&quot;ל דהוא נמי לשון עבר. [ויש גרסא בטור דצריך לברך בלשון עתיד והב&quot;י מדחק ליישבו, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הוכיח מגמ&#x27; ברכות (נ&quot;ב) והגמ&#x27; עירובין (י&quot;ט ע&quot;א) דהוא לשון עבר, ועל כרחך הוא טעות סופר בהטור]. ובדיעבד אם בירך מוציא יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכים &quot;המוציא&quot; אם &quot;מוציא&quot; הוא לשון עבר לכו&quot;ע?	"1) מהגמ&#x27; משמע דכדי להראות דגם לשון המוציא הוא לשון עבר, אבל זה שייך רק לאמוראים ולא לדידן להלכה {אמנם, משו&quot;ת ריב&quot;ש (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ח) משמע דשייך זה אפי&#x27; לדידן}&lt;br&gt;2) כתבו תוס&#x27; (ברכות ל&quot;ח ע&quot;ב) כדי שלא לערב התיבות &#x27;&#x27;העולם מוציא&#x27;&#x27; (ב&quot;י)&lt;br&gt;3) החת&quot;ס (בסעי&#x27; ד&#x27;) כתב עוד טעם כדי שיהא בברכה מ&#x27; אותיות כנגד המ&#x27; תיבות שבד&#x27; פסוקים&lt;br&gt;4) פי&#x27; הב&quot;ח (ועטרת זקנים) דכיון שאמרינן בגמ&#x27; (שבת ל&#x27; ע&quot;ב) דעתיד הקב&quot;ה להוציא גלוסקאות ממש מן הארץ, אמרינן המוציא דמשמע גם להבא לרמז על זה [והוסיף דמש&quot;ה אמרינן מן הארץ ולא מן האדמה דזהו דוקא בא&quot;י ולא בחו&quot;ל [אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) תי&#x27; כפשוטו דנקטינן כלשון הפסוק להוציא לחם מן הארץ]]&lt;br&gt;5) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) בי&#x27; דהמוציא הוא לשון הוה נמי, ואמרינן הכי להראות שהקב&quot;ה אינו מסיר השגחתו אף רגע מהעולם והוא מוציא לחם לעולם, וגם בעת האפייה השגחת הקב&quot;ה שיאפה הלחם, והוא טבע והיא השגחה אלוקית אלא מפני שהיא תמידית אין לנו התפעלות מזה אבל להמתבונן הם נסים תמידיים, וזהו שויתי ה&#x27; לנגדי תמיד, ור&quot;ל שבכל דבר שאני רואה הוא רק ה&#x27; בלבדו ואין עוד."	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשיגיע לתיבות לחם מן?	"יפסיק בין התיבות, ולא חיישינן לעירוב תיבות כדחיישינן בהעולם מוציא דשאני הכא דהוא לשון הפסוק להוציא לחם מן הארץ (תהלים ק&quot;ד, י&quot;ד), וכיון דיש עשרה תיבות בהאי פסוק יש לבצוע בשתי ידיו בעשר אצבעות (תוס&#x27; ברכות ל&quot;ח ע&quot;ב, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מברכים ברכת שהכל &quot;נהיה&quot; בדברו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל בקמ&quot;ץ, והביא החכמת מנוח ס&quot;ל בסגו&quot;ל, וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) בסגו&quot;ל."	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בתבואה 2) פירות וירקות, שגדלו בעציץ שאינו נקוב?	"1) החיי&quot;א (כלל נ&quot;א סעי&#x27; י&quot;ז) והחזו&quot;א (כלאים סי&#x27; י&quot;ג ס&quot;ק ט&quot;ו) והגרח&quot;ק (טעמא דקרא פרשת קרח) ס&quot;ל דאינו יכול לברך המוציא לחם מן הארץ דאין זה ארץ אלא בורא מיני מזונות {וש&quot;מ דס&quot;ל כהגליון בתשובת הבית יהודא הנ&quot;ל} ומ&quot;מ יברך אחריו בהמ&quot;ז, אבל הרש&quot;ש (פסחים ל&quot;ו ע&quot;ב) ושדי חמד (מערכת כ&#x27; אות ק&#x27;) ורשז&quot;א (מנח&quot;ש תנינא סי&#x27; ט&#x27;) ס&quot;ל דיכול לברך המוציא לחם מן הארץ 2) לכו&quot;ע יכול לברך בורא פרי העץ והאדמה (מאיר עוז עמ&#x27; 389, ומ&quot;ב דרשו סי&#x27; ר&quot;ד, וזאת הברכה בירור הלכה סי&#x27; כ&quot;ד)"	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך 1) השומעים לענות אמן 2) המברך לכוין לצאת בעניית אמן של השומעים?	"1) צריכים לכוין לבם לשמוע הברכה ויענו אמן, אבל אמן אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח - י&#x27;&#x27;ט, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויענו) 2) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מירושלמי (ברכות פ&quot;ז ה&quot;ג) דהעונה אמן צריך לכוון להוציא המברך בעניית אמן, וביאר הדרכ&quot;מ דאמן הוא בכלל הברכה וכדאשכחן דאסור לאכול עד שיכלה אמן מפי המסובין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה והמברך) מתמיה דדין זה אינו מובא בשום פוסק (חוץ מאו&quot;ז), ועוד אשכחן להיפך דהעונה אמן על ברכת עצמו הרי זה בור, ומה שביאר הדרכ&quot;מ (ומובא במ&quot;ב) הוא דוחק, והלחם חמודות פי&#x27; באופן אחר [דלא כהדרכ&quot;מ] דצריך לכוון לשמוע אל האמן כדי שידע מתי מותר לו לבצוע, והביה&quot;ל רצה להגיה הירושלמי דר&quot;ל דהשומע ג&quot;כ צריך לכוין לצאת בברכתו, ושוב מצא דכן גרס החרדים בהירושלמי {וקצת דוחק פירוש זה בירושלמי דמיירי שר&#x27; זעירא כיבד את ר&#x27; אבא שמשו לברך על היין והוציאו בברכתו, והשיב לו ר&#x27; אבא כמא דאנא יהב דעתי מפקא יתיך ידי חובתך בברכתה כן הב דעתך מפקא ידי &quot;חובתי&quot; באמן, ולפי החרדים דגורס &quot;חובתך&quot; נמצא שהשמש אומר לרוב לכוין לצאת בברכתו והוי כאילו מלמד לו הלכה, משא&quot;כ אם גורס &quot;חובתי&quot; נמצא שהיה מבקש ממנו לכוין להוציאו בעניין אמן}, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע."	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד עומד במקום שאסור לו להפסיק לענות אמן, האם יכול לצאת באמירת חבירו ע&quot;י שומע כעונה?	"הארץ צבי (סי&#x27; כ&quot;ב) הביא ראיה מכאן דיכול לצאת אמן ע&quot;י שומע כעונה, ודחה החשוקי חמד (ברכות נ&quot;ג ע&quot;ב) דשאני הכא דהמברך הוא השומע, ומ&quot;מ כתב השולחן שלמה (סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;) דראינו במי שעומד באמצע שמ&quot;ע יכול לשמוע להאמן דהקל הקדוש, וש&quot;מ דיכול לצאת ע&quot;י שומע כעונה (מאיר עוז עמ&#x27; 391)."	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ברכות צריך ליזהר לכוין ביותר?	"כתב השל&quot;ה (מובא בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) בשם הא&quot;ר) דצריך לכוין בברכות הנהנין יותר משאר ברכות &quot;כי המאכל והמשתה מביא את האדם לידי גסות הטבע, וצריך להתבונן למשוך לבו לתאוות השם יתברך ולא לצד תאוות מאכל ומשתה&quot;&lt;br&gt; "	סימן קסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה צריך להניח על לחם?	"כתבו הטוש&quot;ע דצריך להניח שתי ידיו שיש בהם עשר אצבעות [ומשמע דא&quot;צ ליתן העשר אצבעות על הלחם (הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)], אבל מתוס&#x27; ברכות (ל&quot;ח ע&quot;ב) מבואר דגם צריך להניח העשר אצבעות עליו, ומהמהרי&quot;ל (שמובא במג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מבואר דצריך ליתן ח&#x27; אצבעות למעלה והגודלים למטה [ומה שנקט עוגה דקה, אולי לאו דוקא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)]."	סימן קסז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של עשר אצבעות?	"1) כנגד העשר מצות התלויות בפת (טור) או עשר מצות שאדם עושה עד שלא יאכול פרוסת פת (ירושלמי, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [לכו&quot;ע לקט, שכחה, פאה, תרומה, מעשר ראשון, מעשר שני, חלה. לפי הטור יש להוסיף לא תחרוש שור וחמור, כלאים, וביכורים, לפי הב&quot;י בשם הירושלמי ומדרש צ&quot;ל לא תחסום במקום ביכורים, ולפי הגר&quot;א יש להוסיף תרומת מעשר, ביכורים, וצדקה]&lt;br&gt;2) כנגד העשר תיבות בברכת המוציא, ובפסוק מצמיח חציר לבהמה (תהלים ק&quot;ד, י&quot;ד), עיני כל אליך ישברו (תהלים קמ&quot;ה, ט&quot;ו), ארץ חטה ושעורה (דברים ח&#x27;, ח&#x27;), ויתן לך (בראשית כ&quot;ז, כ&quot;ח)&lt;br&gt;3) כנגד העשר ספירות (ב&quot;ח)"	סימן קסז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו בתי ידים על ידיו?	"צריך להסירם (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן קסז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשיגיע לשם השם?	"יגביה הפת [ובשבת יגביה שתיהם] (מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן קסז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל פת חריבה 1) ורוצה לאוכלה במלח ולפתן 2) ואינו רצה לאוכלה במלח ולפתן?	"1) לא יבצע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד מפני כבוד הברכה, ועוד כדי שלא יצטריך להמתין אחר הברכה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 2) א&quot;צ להמתין [דקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם ולא כרש&quot;י (ב&quot;י, ב&quot;ח)], ואם רוצה להמתין הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק בדבר אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דזהו רק לפי הראשונים דס&quot;ל דצריך צורך המוציא אבל לפי מה דקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דמותר להפסיק אפי&#x27; לצורכי הסעודה בודאי מותר להמתין למלח וללפתן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) למד בדעת הרמב&quot;ם דצריך להביא התבשיל הראשון בשעת המוציא כיון שברכת המוציא פוטרת גם הלפת של כל הסעודה]"	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל פת נקייה או פת שיש בה מלח?	"מדינא א&quot;צ להמתין למלח וללפתן [ובפת חיטין אפי&#x27; מי שאינו יכול לאוכלה בלא לפתן בטלה דעתו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)], ומ&quot;מ כתב הב&quot;י בשם רבינו מנחם דיש ענין ליתן מלח על השולחן שברית מלח [מקרבנות או מבגדי כהונה (תוס&#x27; מנחות י&quot;ט ע&quot;ב)] מגין מהשטן שמקטרג כשיושבים על השולחן בלא מצות, ועוד הביא משיבולי הלקט דכתיב על כל קרבנך תקרב מלח והשולחן דומה למזבח מפני שמכפר על האדם [משום הצדקה שנותנים לעניים, ועוד משום הדברי תורה שאומרים על השולחן, ולכל הפחות יאמר איזה מזמור אחר המוציא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) ע&quot;פ המקובלים שיש לטבול הפרוסה במלח [ג&#x27; פעמים (באה&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)] "	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; ברכות (מ&#x27; ע&quot;א) &quot;לית דין צריך בשש&quot;?"	"רש&quot;י פי&#x27; בשש מלשון עיכוב, ור&quot;ל כיון שהוא פת נקייה א&quot;צ להמתין ללפתן, והרמב&quot;ם פי&#x27; בשש מלשון ליפתן, וכיון שאין דעתו לאכול עמו לפתן א&quot;צ להביא לפתן ואפי&#x27; אם היתה פת חריבה (ב&quot;י)"	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טובלים במלח ליל שבת?	"מנהג חת&quot;ס הוא שאין טובלים בליל שבת, והטעם הפשוט הוא מפני שאז לא הקטירו החלבים ע&quot;ג המזבח (פסק&quot;ת הע&#x27; 44), וליקוטי חבר בן חיים הוסיף טעם מפני שמלח ממעט הזרע"	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו מלח?	כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ז) שיכול לטבול בחלק אחר של הלחם, כי לח&quot;ם אותיות מל&quot;ח [ומנהג העולם לטבול בכל דבר שיש בו מלח]	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להרוג כינה על השולחן?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) בשם הספר חסידים (סי&#x27; ק&quot;ב) דאסור להרוג כינה על השולחן [וה&quot;ה כל דבר מאוס (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)] כיון שהוא דומה למזבח וכתיב זה השולחן אשר לפני ה&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) [אבל במקום צורך הקיל הגרח&quot;ק כדאשכחן בשלמה המלך דצוה להרוג יואב מע&quot;ג המזבח (חשוקי חמד מכות י&quot;ב), ודחה המאיר עוז (עמ&#x27; 410) דע&quot;פ הנביא שאני]"	סימן קסז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר בין ברכת המוציא להאכילה?	"לכתחילה לא יפסיק כלל אפי&#x27; לבקש מלח לפת שאינו נקי (כל בו בב&quot;י, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [ודלא כהפמ&quot;ג דס&quot;ל דצריך להפסיק לפת שאינו נקי (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומ&quot;מ)] ואפי&#x27; בשתיקה יותר מכדי דיבור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), אבל בדיעבד אינו הפסק כל שהוא לצורך המוציא או לצורך הסעודה [דקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם, ודלא כרש&quot;י ותוס&#x27; דס&quot;ל דוקא לצורך המוציא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)] כגון לומר הביאו מלח [ואפי&#x27; בפת נקייה, ואפי&#x27; אם לא היה בדעתו לאוכלה בלפתן עד לאחר שבירך (ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)] או תנו לפלוני לאכול [בין לעני בין לעשיר, ואפי&#x27; ליתנו לו ככר אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)]"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בשעת לעיסה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא משל&quot;ה דא&quot;צ לחזור ולברך, אבל הקשה על עצמו מסי&#x27; ר&quot;י דמבואר דהלועס א&quot;צ לברך, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) הביא מהאחרונים שתירצו דשאני התם שאינו רוצה לאכול אלא לטעום אבל כשרוצה לאכול אז אמרינן שהלעיסה הוי התחלה דאכילה, מ&quot;מ הכריע הביה&quot;ל כהחיי&quot;א דדוקא שמצץ בפיו טעם הלעיסה אז הוי כהתחלה דאכילה ול&quot;צ לחזור ולברך (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד לאכול כזית בדוקא קודם שמפסיק?	מדינא מותר להפסיק אחר שאוכל כל שהוא אבל טוב להחמיר שלא בשעת הדחק לאכול כזית תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), וזהו דוקא בפת אבל בשאר מאכלים א&quot;צ להקפיד לאכול כזית (פסק&quot;ת אות י&quot;ד)	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קדימה 1) אכילת בהמתו 2) שתיית בהמתו?	"1) המג&quot;א ס&quot;ל דהוא חיוב מדאורייתא וא&quot;כ צריך להפסיק אפי&#x27; בין הברכה להאכילה, אבל מסתימת שאר הפוסקים משמע דלכתחילה אין להפסיק אפי&#x27; להאכיל הבהמות וש&quot;מ דס&quot;ל דהחיוב הוא מדרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומ&quot;מ) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) בשם הספר חסידים דילפינן מרבקה דשתיית אדם קודם לשתיית בהמה [וצ&quot;ב מהו הראיה, הרי היא אינה מצויה להשקה לבהמותיו וא&quot;כ פשוט דאדם קודם, ועוד שמא הבהמות כבר שתו, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) בשם המר&quot;ר מורי כהן ז&quot;ל דהראיה הוא מאליעזר דלא אמר והיה הנערה אשר אומר אליה תן מים לגמלים ואמרה אשקה לגמלים וגם לך אשקה, ע&quot;ש], ומבואר במחה&quot;ש דאפי&#x27; אכילת אדם קודם לשתיית בהמה."	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אדם מחויב להאכיל לבהמתו אפי&#x27; אם הוא בבית אחר?"	"כן (שאילת יעב&quot;ץ ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ז, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתול וכלב?	"כתב שאילת יעב&quot;ץ (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ז) דפשוט דאמרינן בזה חיה בכלל בהמה ואפי&#x27; עופות בכלל, ואין לומר סברא שאינם בני מלאכה דהרי מבואר בגמ&#x27; שכולם עושים מלאכה, מ&quot;מ יש סברא לומר שפטור כיון שמזונותיהם מצויין אבל מסיים דמ&quot;מ אפשר נכון למדקדק במעשיו להקדימן (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;, א&quot;א מבוטשאטש) {ונראה ד-pets שנעולים בקופסא בודאי יש חיוב להאכילם תחילה דאין מזונותיהן מצויין, ומ&quot;מ יש לעיין ב-pets שאינם בני מלאכה כלל}"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות לאלו שאינם מקפידים למאכיל לבהמתם קודם לאכילתם?	"1) כתב היד אפרים דסומכים על העבדים ומשרתים, וחזקה שעושים שליחותם&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דרק אכילה קבועה אסורה קודם אכילת בהמתו, אבל משאר הפוסקים משמע דאפי&#x27; טעימה אסורה&lt;br&gt;3) לפי היעב&quot;ץ הנ&quot;ל יש צד להקל כשאינם בני מלאכה כלל"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בתוס&#x27; פסחים (קט&quot;ו ע&quot;ב) דכתבו דדוקא במצה צריך ליתנה בפני כל אחד ואחד כדי שיטעום תכף לברכה מיד?"	"הלחם חמודות (ברכות פ&quot;ו אות ס&quot;ד) מדייק מכאן כהרוקח, אבל דחה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דבמצה מקפידים אפי&#x27; על שהייה בעלמא אבל בודאי אם שח אפי&#x27; בכל השנה כולה צריך לחזור ולברך."	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק לענות אמן על ברכתו של חבירו?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) דהוי הפסק וצריך לחזור ולברך, וכן פסק המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ו), אבל בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; רט&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דתלוי במח&#x27; מג&quot;א וט&quot;ז שבסי&#x27; כ&quot;ה ואינו מכריע ביניהם, ולמעשה הכריע רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27; הע&#x27; ל&quot;ח - ל&quot;ט) דאם ענה אמן על אותה ברכה אינו הפסק אבל על ברכה אחרת הוי הפסק (מ&quot;ב דרשו) "	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק המברך קודם שאוכל?	"בביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) כתב דכל השומעים אינם יוצאים וצריכים לברך מעצמן, ודלא כהפמ&quot;ג דס&quot;ל דיוצאים [אבל פשוט דהמברך אינו יוצא], ובמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג) מסיים וצ&quot;ע לדינא, אבל לקמן בסי&#x27; רי&quot;ג משמע מהמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) שפוסק כהפמ&quot;ג דהשומעים א&quot;צ לחזור ולברך (שונה הלכות סעי&#x27; י&quot;ז), וכ&quot;כ הכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ט) דא&quot;צ לחזור ולברך, ובודאי אם אחד מהשומעים כבר אכל קודם שהפסיק המברך, בודאי יצאו שאר השומעים (פסק&quot;ת אות י&quot;ב)"	סימן קסז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ראובן שומע ברכת המוציא מיעקב אבל עדיין לא נטל את ידיו מה יעשה?	יכול ליטול את ידיו ולברך על נטילת ידים בין ברכת המוציא להאכילה דהוי לצורך הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) [ונקט שמות ראובן יעקב ולא ראובן ושמעון שבדרך כלל האב מברך המוציא והבן נתאחר ליטול את ידיו (ר&quot;י באק)]	סימן קסז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על נטילת ידים בשעה שהוא שומע לברכת המוציא?	"לא, דצריך להבין ולשמוע מה שאומר המברך, ואפי&#x27; אם מכוין להברכה הרי הוא מפסיק באמצע הברכה בדברים אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג) {ומכאן ש&quot;מ דאפשר לדבר אפי&#x27; בשעה שהוא יוצא בשומע כעונה אם מכוין על מה שהוא שומע וגם ליכא חשש הפסק}"	סימן קסז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כבר ניגב את ידיו האם יכול לברך על נטילת ידים?	כבר כתבנו לעיל (ביה&quot;ל ס&quot;ס קנ&quot;ח) דאם עדיין לא בירך המוציא יכול לברך על נטילת ידים אבל לאחר שבירך המוציא תו לא מצי לברך על נטילת ידים, אכן בנד&quot;ד מסתפק השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ד) אם אמרינן דאינו יכול לברך על נטילת ידים אחר שמיעת המוציא לאחר שניגב את ידיו דהרי כששמע ברכת המוציא עדיין לא נטל את ידיו ולא היה יכול לברך על נטילת ידים {והא דאיתא בשו&quot;ע &quot;ואח&quot;כ ניגב ראובן ידיו ובירך על נטילת ידים&quot; ר&quot;ל דבירך כבר על נטילת ידים קודם שניגב את ידיו}	סימן קסז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך המוציא, ונזכר 1) באמצע סעודתו 2) לאחר שגמר סעודתו?	"1) יברך המוציא על מה שרוצה לאכול (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), וגם מתקן על מה שעבר ולא בירך דכל זמן שלא גמר סעודתו מקרי עובר לעשייתן (לחם חמודות, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) 2) אינו יכול לברך, ומ&quot;מ מדייק הב&quot;י מהכל בו דנכון לאכול עוד [כזית (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח), ותמה עליו הפסק&quot;ת (הע&#x27; 127) יהא סגי בכל שהו {וי&quot;ל דהערוה&quot;ש קאי ע&quot;פ המג&quot;א לעיל}] [אם אינו קץ במזונו (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)] ולברך עליו לצאת שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דאפי&#x27; בגמר סעודתו יכול לברך על מה שאכל כבר וכדעת רבינא (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו) {אבל אינו מקיים שיטת הלחם חמודות בזה דאין זה נחשב כבאמצע סעודתו אלא שהוא אוכל מעט כדי לברך עליו (ר&quot;י באק)}"	סימן קסז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק אם הוא בירך המוציא?	"לא יברך משום ספק ברכות להקל, והא דאמרינן דצריך לברך לפני המזון מק&quot;ו אינו ק&quot;ו ממש דאל&quot;כ הבעל קרי יהא חייב לברכו (תוס&#x27; ברכות ל&quot;ה ע&quot;א, ב&quot;י)"	סימן קסז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה עכשיו?	"מהשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ח) משמע דיש מקום להחמיר שלא לאכול עוד [וכן מבואר מתוס&#x27; ברכות (ל&quot;ו ע&quot;ב ד&quot;ה כל) דבמקום ספק ברכות יש מקום להחמיר שלא לאכול כלל (ר&quot;י באק)], מיהו יכול לשמוע לאחר הרוצה לברך המוציא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) {אבל משמע דאם האחר מברך ברכה אחרת אינו יכול לשמוע להרישא דברכה ולסיים לעצמו המוציא לחם מן הארץ, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; קכ&quot;ד בשם הקה&quot;י (ברכות סי&#x27; י&quot;א), וי&quot;ל דהכא גרוע טפי שהיא ברכה אחרת (עם הרב נחום פרידמאן), והוסיף הר&quot;י באק לבאר דאם המברך מברך הגפן אינו יכול להוציאו בחצי ברכה שלו אבל אם הוא מברך שהכל אז יכול להוציאו בחצי ברכה שלו דזה שייך נמי ללחם [ואשכחן כעין זה בשע&quot;ת לקמן (סי&#x27; קצ&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;), וכן הוא מפורש באשל אברהם מבוטשאטש (סי&#x27; רי&quot;ג)?], ועי&#x27; מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; כ&#x27; דדן בזה דאפשר דאינו יכול לחלק העיקר ברכה, ומסיים וצ&quot;ע, ועי&#x27; בפסק&quot;ת (סי&#x27; רי&quot;ג אות ד&#x27;)}"	סימן קסז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בהטור שכתב בשם הרמב&quot;ם דצריך לחזור ולברך המוציא?	"כתב הב&quot;י דהוא נוסח משובשת דהרי הרמב&quot;ם מודה דספק ברכות להקל, אבל החדושי הגהות (ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דהק&quot;ו ממש וגם ברכת המוציא הוי מדאורייתא [וצ&quot;ע מבעל קרי (ר&quot;י באק)]"	סימן קסז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ובירך 1) שהכל נהיה בדברו 2) בורא מיני מזונות 3) בורא פרי האדמה, על לחם?	"1) יצא, ואע&quot;פ שלחם הוא דבר חשוב (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;) 2) רע&quot;א (סעי&#x27; ב&#x27;) הביא מתשובת בית יהודא (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;א) דאינו יוצא, אבל בגליון הספר הביא מאביו זצ&quot;ל דחולק עליו ופשוט דיוצא דלחם נמי מזין, והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) נמי הביא מח&#x27; בדבר זה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה במקום) פסק דבמ&quot;מ פוטר כל דבר חוץ ממים ומלח, אבל פשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ט) דבמ&quot;מ אינו מוציא פת או פירות וירקות [ואם כוון להוציא מין מזונות וגם לחם, לכו&quot;ע אינו פוטר הלחם כיון דחל על המין מזונות (שמ&quot;ק ברכות מ&quot;ב, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קע&quot;ו ס&quot;ק ב)], והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&#x27; אות א&#x27;) מחדש דאפי&#x27; להביה&quot;ל דס&quot;ל דיוצא בדיעבד כיון דאין זה ברכה לכתחילה ראוי לאכול רק מעט {והוא חידוש, אבל יש לקיים הפסק ע&quot;פ הערוה&quot;ש דס&quot;ל דאינו יוצא וא&quot;כ בודאי ראוי לאכול רק מעט, אבל עדיין יהא נפק&quot;מ היכא דבירך שהכל אם יש ענין למעט אכילתו, וצ&quot;ע, ועי&#x27; בספר וזאת הברכה (בירור הלכה סי&#x27; נ&#x27;) דהביא מהערה דכתב הגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל בקובץ עם התורה דהוא מעלה להפסיק} 3) השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מח&#x27; בדבר זה, והערוה&quot;ש (שם) ס&quot;ל דלא יצא, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ע&quot;ו) הביא צד דיוצא אפי&#x27; בבורא פרי העץ {ולכאורה השאלה הוי אם כשקבעו חז&quot;ל לברך המוציא עקרו ממנו ברכת בפה&quot;א, ומשמע ממתני&#x27; (ברכות ל&quot;ה ע&quot;א) דשוה למי שבירך בפה&quot;ע על יין, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; ר&quot;ח) לגבי בפה&quot;ע על יין, והתם אמרינן ספק ברכות להקל, ונראה דה&quot;נ ספק ברכות להקל}"	סימן קסז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח בארמית?	בריך רחמנא [אלהנא (לפי הט&quot;ז, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה בריך) כתב דשאר הפוסקים סברי דלא צריך] מלכא [דעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)] מאריה דהאי פיתא [והגהות אשר&quot;י מסתפק אם לא אמר תיבת &quot;פיתא&quot;, והב&quot;י פסק ספיקא לקולא (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה דהאי) כתב דלפי הרמב&quot;ם לא יצא, ובמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ב) הניח הדבר בספק] 	סימן קסז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר 1) הרחמן 2) המקום, במקום רחמנא?	"1) לא יצא (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;) 2) יצא, אבל יש להסתפק אם זהו דוקא בזמנם שהיו קורין להשי&quot;ת בלשון זה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן קסז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר &quot;רחמנא&quot; במקום שם השם כשיש לו ספק ברכה?	"כתב הפנ&quot;י (ברכות י&quot;ב ע&quot;א) עצה זו, והסכים עמו למעשה הערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ג&#x27;), אכן הרבה סוברים דמאחר שמכניסו לתוך נוסח הברכה יש עליו החומר דברכה לבטלה (רע&quot;א מהדו&quot;ק סי&#x27; כ&quot;ה, פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; שכ&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&#x27; אות כ&quot;ז, מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ג&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קסז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל לשונות אלו לכתחילה?	"אע&quot;פ שברכות נאמרים בכל לשון היינו כשלא שינה כלל מנוסח הברכה אבל הכא ששינה אינו לכתחילה אבל יצא בדיעבד כיון שיש שם ומלכות וענין הברכה וקיי&quot;ל כר&quot;מ דיכול לשנות ממטבע שטבעו חכמים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;)"	סימן קסז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל עם חבירו או חביריו, האם עדיף לברך כל אחד בפנ&quot;ע או אחד מברך לכולם?	"איתא בגמ&#x27; (ברכות מ&quot;ב ע&quot;א) דאם יושבים כל אחד ואחד מברך לעצמו [ובדיעבד, עיין להלן סעי&#x27; י&quot;ג], ואם הסיבו אחד מברך לכולם [וזה עדיף משום ברוב עם הדרת מלך (ביה&quot;ל ד&quot;ה אחד), ומ&quot;מ נוהגין שכל אחד מברך לעצמו שאין הכל בקיאים להתכוון לצאת ולהוציא (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג)], ויש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) רש&quot;י - יושבים היינו בלא הסיבה, הסיבו הוא הסיבה על המטה [וכן קיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה)]&lt;br&gt;2) רבינו חננאל - יושבים היינו יושבים לעסק אחד ונזדמן להם לאכול, הסיבו היינו שהסיבו לאכול ולא לעסק אחר&lt;br&gt;3) יש מפרשים (ברא&quot;ש) - יושבים היינו זה כאן וזה כאן שלא כסדר אכילה, הסיבו היינו שישבו סביבות השולחן"	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לא בעי הסיבה?	"בבני בית [דכל הבני בית נגררים אחר הבעל הבית (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)] א&quot;נ כשאמרו נאכל כאן או במקום פלוני [אפי&#x27; אם כל אחד אוכל מככר שלו (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)], ומ&quot;מ בעי ישיבה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו)"	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-91decbd06cb7b15ce7ea8853c4f578098d3557d2.jpg"">"	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לענין מה מהני עמידה?	"לענין ברכת המצות [כולל קידוש והבדלה], וגם ברכה הריח (גר&quot;ז לקמן סי&#x27; רי&quot;ג, פסק&quot;ת אות כ&quot;ב)"	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי בהמ&quot;ז?	"בעי שלשה, וביארו תוס&#x27; (ברכות מ&quot;ה ע&quot;א ד&quot;ה אם) משום שהוא סוף הסעודה והם נפרדים א&quot;נ משום שבהמ&quot;ז הוא מדאורייתא (ב&quot;י)"	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מקצתן מסובין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ה) בשם השלטי גיבורים דמהני, והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה) דה&quot;ה לדידן אם מקצתן יושבים, ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה בלא) דמבואר בבהמ&quot;ז דכל שלשה צריכים להיות בהסיבה [בישיבה לדידן], והאי משנה מיירי אפי&#x27; בברכת המוציא, ומסיים וצע&quot;ג {ותי&#x27; הר&quot;י באק די&quot;ל דמהני ע&quot;י מגו, ובבהמ&quot;ז צריך שלשה בישיבה כדי להתחיל המגו משא&quot;כ בברכת המוציא סגי כשיושבים שנים}. והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) חולק על ההוספה דפמ&quot;ג דפשוט דאלו העומדים אינם יוצאים בברכתו דזהו ודאי דרך עראי."	סימן קסז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהיו הולכים על 1) חמורים 2) עגלה 3) ספינה?	"1) אם אמרו נאכל כאן מהני אם עמדו [וכאן מודה המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דלא בעי שולחן כיון דליכא שולחן בשדה, ולפי הגר&quot;א לעולם לא בעי שולחן], אבל אם עדיין הולכים לא מהני אפי&#x27; כשאמרו נאכל כאן. ואם לא אמרו כלום לא מהני מה שעומדים דהא בעינן שולחן אחד [אפי&#x27; להגר&quot;א כיון שלא אמרו נאכל כאן] (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ד) 2) כשאמרו נאכל כאן המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ז) מסתפק בדבר, אבל הא&quot;ר נוטה להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) ס&quot;ל דלא מהני עד שיעמוד הסוס 3) פשוט להמג&quot;א (שם) דמצטרפים (מ&quot;ב שם) [וה&quot;ה במסילות הברזל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ו)]"	סימן קסז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמש?	"הוא מצטרף אע&quot;פ שהוא מעומד כיון דדרך אכילתו בכך (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז, גר&quot;ז סעי&#x27; ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב) {והוא לימוד זכות על נשים שפעמים עומדות בשעת הברכה (ר&quot;י באק)}"	סימן קסז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא קבעו יחדו, מה הדין אם כוון המברך להוציאו, והשומע כוון לצאת?	"[כגון שכוון בהדיא להוציאם, ובעלמא כשקבעו סגי בסתם דעת להוציאם (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)] השו&quot;ע פסק כהרוקח דבדיעבד יצא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) הביא מהרא&quot;ש (ומובא בב&quot;י ג&quot;כ) דלא יצא [מדרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)], והגר&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ה) הכריע כהשו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה) {ובלא&quot;ה יש לצרף דעת המג&quot;א דאפי&#x27; אם מקצת עומדים ומקצת יושבים יצאו (פסק&quot;ת אות כ&quot;ד)}"	סימן קסז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמ&quot;ז?	ה&quot;נ נחלקו השו&quot;ע והמג&quot;א, וסתם המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה) כהכרעת הגר&quot;א דיצא בדיעבד [בפרט דהוא ספק דרבנן, וכמ&quot;ש השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ו)]	סימן קסז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בוצע 1) בדאיכא בעה&quot;ב שם 2) בדליכא בעה&quot;ב שם?	"1) בעה&quot;ב בוצע כדי שיבצע בעין יפה, ואפי&#x27; במקום ת&quot;ח וכהן [ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב) דיש נהגו לחלק כבוד לגדול, אבל יש מפקפקין בזה (עטרת זקנים, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ד)] 2) הגדול בחכמה יבצע (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז), ואם יש שם נמי כהן שהוא ת&quot;ח במקצת טוב להקדימו שזוכה לאריכת ימים אבל אם הוא כהן ע&quot;ה אסור להקדימו מחמת הכהונה אבל הגדול יכול ליתן לו רשות סתם (מג&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;, נתיב חיים, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;), ואם ליכא שם אלא כהן יש מצוה להקדימו משום וקדשתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)"	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשכל אחד מברך לעצמו?	"נוהגין להמתין להגדול, ואפי&#x27; בדאיכא בעה&quot;ב דהכא לא שייך עין יפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח וס&quot;ק ע&quot;ד)"	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נקרא הבעה&quot;ב?	בעל הסעודה ולא בעל הבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א)	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתן ביום חתונתו?	נחשב כגדול (רש&quot;י ברכות מ&quot;ז ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח)	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר ברשות רבותי וכהונים?	"מצד מדת הענות טוב לומר הכי אפי&#x27; במקום שא&quot;צ רשותם כגון כשבעה&quot;ב בוצע, אבל במקום שצריך רשותם [כגון בדליכא בעה&quot;ב, והגדול אינו מברך] אז צריך לבקש רשותם תחילה ולא מהני לומר זה גרידא (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה)"	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמ&quot;ז?	"אם הגדול מברך א&quot;צ לבקש רשותם {אם לא מצד מדת העניות}, אבל כשבעה&quot;ב מברך נסתפק בזה בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ה) אם הוא צריך לבקש רשות מהכהנים [ולפי מש&quot;כ הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ר&quot;א, ד&quot;ה ואם) א&quot;צ ליטול רשות]"	סימן קסז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השומעים יכולים לטעום קודם שמברך?	"אם יש לפני כל אחד ככר שלם [דאל&quot;ה הם זקוקים להמברך שהיא שלם (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;א)] יכולים לאכול [ובשבת ויו&quot;ט בעי לחם משנה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)], ואם לאו צריכים להמתין עד שיאכל המברך [ודלא כהשר המקוצי דס&quot;ל דלאחר שנתן המברך לכל אחד חלקו מותרים לאכול] (ב&quot;י), ואפי&#x27; אם המברך נתן להם בפירוש רשות לא מהני (דרישה, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט), ואפי&#x27; אם כל אחד מברך בפנ&quot;ע אלא שהם זקוקים לככרו ראוים להמתין לו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה , מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)"	סימן קסז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להמברך לחלק לכל אחד חלקו קודם שאוכל?	"הרמ&quot;א מדייק מתוס&#x27; ומרדכי דמותר [ואין זה הפסק כיון שמברך להוציא את כולם (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ד)], אבל הקשה המג&quot;א (שם) דמירושלמי (ברכות פ&quot;ו ה&quot;א) משמע דרב אכל ההמוציא בשעה שהיה מחלק לאחרים (וכ&quot;כ החרדים ופני משה שם) {ויש לדחות ע&quot;פ החדושי הגהות (ס&quot;ק ג&#x27;) דרב היה אוכל בהקערה כשהיה בוצע כדי שהאחרים שכבר קבלו חלקם יכולים להתחיל לאכול מהקערה, וכ&quot;כ המהר&quot;א פולדא שם}, אכן למעשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) חולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דכיון דהשומעים אינם יכולים לאכול עד שיאכל המברך א&quot;כ מה שהוא נותן להם חלקם הוי הפסק, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ע&quot;ט) {אבל משמע דמה שנותן פרוסה לראובן להעבירו לשמעון אינו הפסק דהרי עדיין לא הגיע פרוסה הראויה לראובן (ר&quot;י באק)}"	סימן קסז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לבצוע מיד אחר גמר הברכה?	"צריך להמתין עד שיכלה אמן מפי רוב השומעים [ר&quot;ל, אלו שיוצאים בברכתו ע&quot;י שומע כעונה (גר&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד)] (גמ&#x27; ברכות מ&quot;ז ע&quot;א), שאמן הוא בכלל הברכה (רש&quot;י שם)"	סימן קסז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה א&quot;צ להמתין לכולם?	"המאריך יותר מדאי אינו אלא טועה (גמ&#x27; ברכות מ&quot;ז ע&quot;א)"	סימן קסז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יש לו קדימה לאכול מהקערה?	הבוצע יש לו קדימה [כיון שהוא הוציא את המסובים ראוי לכבדו לפשוט בקערה תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז)], ואם רוצה לכבד את הגדול הרשות בידו	סימן קסז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא בצע הגדול?	כגון שהיה שם בעה&quot;ב א&quot;נ הגדול נתן רשות לאחר לבצוע (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ו)	סימן קסז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחלקים הפרוסה של המוציא 1) לאבל 2) לאדם סתם?	"1) המנחם בוצע ונותן הפרוסה בידו, ורמז לדבר פרשה ציון בידיה אין מנחם לה (אבודרהם, ילקוט משלי תתקמ&quot;ז) [ור&quot;ל, ציון פרס מעצמה מפני שלא היה מנחם לה, וגם מבואר בזית רענן שם דנותן הפרוסה בידו], אבל בשבת אין נותנין בידו משום אבלות בפרהסיא והוא יכול לבצוע מעצמו (בדק הבית, מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט) 2) יתנו לפניו והוא יטול הפרוסה מעצמו, אבל לא יעשה כדרך האבל דלא ליתרע מזליה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&#x27;), ואין בזה איסור אלא סימן לא טוב (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ל&quot;א) {ומשמע דאין להקפיד אלא על פרוסת המוציא, וגם משמע דכששולח הפרוסה מיד ליד מותר ובלבד שלא יתן ביד האחרון}"	סימן קסז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזרוק הפת?	"לא משום בזיון הפת (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ח), ועוד כיון שהיא פרוסת המוציא הוי בזיון מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ח), אכן ידוע דעת ההתעוררות תשובה (סי&#x27; קע&quot;א) ששולחנו של אדם דומה למזבח ומצות הקטרה בעי זריקה [ומעורר מאיר עוז דהחת&quot;ס ס&quot;ל דאין מביאין מלח ליל שבת משום דאז ליכא הקטרת אימורים], והגהות הגר&quot;ח צאנזר (סי&#x27; קע&quot;א) כתב דנוהגין להקל לזרוק פרוסת המוציא אבל מסיים בעל נפש יחוש לעצמו."	סימן קסז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שלא אכל, האם יכול לברך ברכת המוציא להוציא 1) גדולים 2) קטנים?	"1) לא, ואפי&#x27; למי שאינו יודע לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;א), ואפי&#x27; בבני ביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ג) [אבל אם הוא אומר אחריו מילה במילה מותר (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תפ&quot;ד, שעה&quot;צ שם ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב דרשו), ועדיף לומר רק תחילת השם (כה&quot;ח ס&quot;ק קכ&quot;ט, א&quot;א מבוטשאטש)] 2) כן כשאינם יודעים לברך בעצמן (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ג), ואע&quot;פ שהב&quot;י מסתפק אם דוקא לבניו, מ&quot;מ בשו&quot;ע סותם לכל קטנים, וכן פסקו הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ז) והגר&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ח) והמ&quot;ב (שם), ומ&quot;מ עדיף לומר רק תחילת שם השם (א&quot;א מבוטשאטש)"	סימן קסז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין ברכת הנהנין לברכת המצות?	"בברכת המצות אמרינן כל ישראל ערבין זה לזה ואם חבירו לא יצא הוי כאילו הוא יצא, משא&quot;כ בברכת הנהנין הרי בידו שלא ליהנות ולא לברך וא&quot;כ אותו שאינו נהנה אינו נקרא מחויב בדבר (מג&quot;א ס&quot;ק מ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב)"	סימן קסז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה ברכות הנהנין יכול לברך להוציא את חבירו אע&quot;פ שהוא אינו נהנה?	"1) בורא פרי הגפן על היין של קידוש בין ביום בין בלילה (רבינו ירוחם, ולאפוקי מדעת המרדכי דס&quot;ל דביום אינו יכול לברך) [וה&quot;ה כשמקדש על הפת (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; רע&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ט)]&lt;br&gt;2) ברכת המוציא על המצה ליל ראשון דפסח {וה&quot;ה ביו&quot;ט שני}&lt;br&gt;3) ברכת המוציא ב&#x27; ימים ראשונים דסוכות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ה)&lt;br&gt; 4) בורא פרי הגפן על כוס של בהמ&quot;ז (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; ק&quot;צ סעי&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה יטעום, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קסז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא משאר אכילה בשבת ויו&quot;ט?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;א) בשבת ויו&quot;ט מותר להתענות אם הוא מצטער משא&quot;כ במצה ויין לקידוש [וכזית בסוכות] חייב לצער עצמו לאכול (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ד) "	סימן קסז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר אכל מצה או כבר קידש?	דינו כמו שאינו טועם ומותר לדברים אלו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ה)	סימן קסז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לאכול פרוסת המוציא?	"כתב האגור שראוי לאכול הפרוסה של המוציא תחילה, וביאר הב&quot;י משום חבובי מצוה (רמ&quot;א), והמג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ב) הביא מהשל&quot;ה די&quot;א דיאכלנה באחרונה משום חיבוב מצוה נמי כדי שישאר טעם פרוסת המוציא בפיו (מחה&quot;ש), ומסיים השל&quot;ה דלכן יאכלנה בתחילה ובסוף הסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;א) כתב דנוהגין כהרמ&quot;א לאכול כולה בתחילה ולא להשאר מקצתה לסוף הסעודה"	סימן קסז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בפרוסת המוציא?	"אין ליתן פרוסת המוציא לבהמה ועוף [מלבד האיסור סתם שלא להאכיל מאכל אדם לבהמות (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קע&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)] או לגוי [דהיינו כל הפרוסה דחתך להמוציא] (אבודרהם, מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), והא&quot;א מבוטשאטש מקיל ליתן לבעל חי אם חלק הפרוסה אינו ראוי לאכילת אדם כגון שהוא חרוך וכדומה."	סימן קסז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דין זה דוקא בפרוסת המוציא?	"הספר חסידים (סי&#x27; תתפ&quot;ח) כתב דה&quot;ה בכל אוכל ומשקה הנשאר שבירך עליו לא יתננו לבעל חי או לנכרי (פסק&quot;ת אות כ&quot;ט)"	סימן קסז סעיף כ		
